יום ראשון, 8 ביוני 2014

משפצים את הבית


אתם לפני מעבר לבית חדש, לפני שיפוץ בית קיים או אולי יש לכם קרקע שבה אתם עומדים לבנות  את בית החלומות שלכם. ממליצה להתאים את הבית לצרכים החדשים שלכם בהיבט האנרגטי ולא רק הפיזי, העיצובי. באו תטהרו את הבית מכל האנרגיות הלא מיטיבות כדי שתחושו נעים וטוב בבית, כדי שהבית יתמלא באור ואהבה. בואו תבחרו את הצבעים והחפצים המתאימים ביותר לבית מהמקום המדויק עבורו. מה מונע מאנשים לעשות זאת, הלא נודע או אולי הלא נראה? אם הייתם רואים את זה, מה אז? אם פתאום דברים מתחילים להשתנות לטובה, מה אז? לכל הסקפטים מבינכם ובכלל, ממליצה לקרוא את הסיפור הבא. פרויקט שקיבלתי לפני כמה שנים, שבהחלט אתגר ועניין כאחד.



                                                                                                      צילום: אלה קורן
                                                                                                                  

הם פנו אלי מתוך מצוקה קשה, הם עומדים בפני שיפוץ קטן של הרחבת הבית, אך רצו לעשות זאת תוך מציאת פתרונות לתחושות הקשות שהם חשים בבית. הם גרים בבית כבר שנתיים, זוג צעיר פלוס ילד (אוטוטו בן 3). שמעתי על המצוקות הקיימות אצלם בבית הנוכחי: תחושת תקיעות כללית בבית, קושי במציאת עבודה קבועה (הבעל), קושי כלכלי ובין לבין כל הדברים הקשים שחשפו סיפרו גם שבנם לא מדבר, כמה מילים בסיסיות בקושי, משפטים בכלל לא, הם כבר תכננו לפנות לגורמים מטפלים.

הבית ישן וקטן (70 מ"ר) במושב, 2 חדרי שינה, מקלחת כללית, סלון ומטבח. בחנתי את השטח, את הבית, את התוכנית להרחבה הקטנה שתכננו, רצו להרחיב מעט את הבית ולשפץ את הקיים בתקציב מוגבל. ההרחבה כללה פינת עבודה קטנה, מה שיאפשר לבעלת הבית, שהיא עצמאית, מקום עבודה נוח ותוספת מקום לפינת אוכל שיאפשר להם לארח משפחה שבאה לעיתים לביקורים.

מה שמיוחד בהרחבה הזו היא שאפשר לבנות את החלק החדש, לסיים ואחר כך לשבור את הקיר המקשר בין הישן לחדש, לשפץ את הישן ובכך לסיים את השיפוץ במהרה ובמינימום בלאגן.

קיבלתי החלטה שהייתה מידית עבורם, לא ידעתי איך הם יקבלו אותה, אני משבשת להם את כל התוכניות אך עליהם לעזוב את הבית מיד, לארוז הכל ולפנות את כל הבית הישן. השיפוץ שהם עושים יכלול מידית גם את הבית הישן. דרשתי מהקבלן עבודה שפעולתו הראשונה היא לשבור את הקיר של הבית הישן, אותו קיר שמקשר בין החדש לישן ולהוציא את התריסים והחלונות בזמן השיפוץ (הם לא הוחלפו).

הלקוחות כמובן קיבלו את דרישתי בצורה מאוד מבולבלת ותמוהה, הם תכננו לשהות בבית עוד מספר שבועות עד לתחילת שיפוץ החלק הישן. היה להם שלושה ימים לארוז ולרוקן את הבית. הצלחתי לשכנע אותם שזה לטובתם, הבטחתי להם שהתחושה בבית תשתנה באופן משמעותי, שהבעיה הכלכלית תיפתר והעזתי להגיד להם שתוך חודש מהשיפוץ בנם יתחיל לדבר והרבה.

הרגשתי כמה אומץ אני צריכה להסביר את מה שכבר ראיתי, התוצאות יהיו משמעותיות עבורם.

השיפוץ נמשך קצת יותר מחודשיים. בבית הישן הוחלף המטבח והמקלחת, הודבק ריצוף חדש שיהיה תואם לריצוף בחלק החדש שנבנה. הכניסה לבית הועברה לחלק החדש, שם גם מיקמנו את פינת העבודה ושולחן האוכל הגדול.

שבוע מתום השיפוץ אני מקבלת טלפון מרגש מבעלת הבית. היא נרגשת, לא מצליחה לעצור את עצמה מהתרגשות ומגודל האירוע. מה זה אומר, ילד שבקושי אומר מילה והנה הם בבית החדש, היא במטבח מכינה ארוחה והוא כהרגלו כשרצה לבקש משהו דרכו הייתה דרך בכי כי מילים לא יצאו מפיו, הוא נעמד במטבח ואומר לה: "א. (קורא בשמו) לא בוכה א. ילד גדול" היא מביטה בו לא מאמינה. מה? תגיד עוד פעם, אני הוזה, אמרת משפט שלם. כן הילד התחיל לדבר וזוכרים שאמרתי שהילד לא יפסיק לדבר. הוא לא מפסיק לדבר, ילד וורבאלי במיוחד עם יכולת הבעה מדהימה.

הדבר המשמעותי הנוסף שקרה בבית היה השינוי במצב הכלכלי, השפע נכנס ובגדול. הבעל מצא עבודה מסודרת ויציבה שמתאימה לכישוריו. הוא נמצא בעבודה הזו עד היום ובזכות החסכונות שהצליחו לצבור הם משפצים ומגדילים את הבית שוב. המשפחה גדלה ושני חדרי שינה בהחלט לא מספיקים להם.

בנוסף, הם תיארו את התחושה של בית "אחר". ההרגשה שהם חיים בבית עם אהבה גדולה, בטחון כלכלי, שינוי בתעסוקה (של הבעל) הצלחה מאוד גדולה ובריאות (האימא מתארת כיצד הרגישה שהילדים הקטנים חסינים מכל המחלות שמסתובבות בגנים, ובאמת לא נדבקו כמו כולם).

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה